קרמיקה ארמנית קרקשיאן מאז 1919
אריחים ארמנים מצוירים למטבח ולאמבט, וכלי קרמיקה ארמנית בעבודת יד
אריחים למטבח מעל הכיריים והכיור
צלחות 33 ס"מ לתלייה או לשימוש
שולחנות קרמיקה ארמנית
מגוון אריחים מצויירים ומעוטרים עם טווסים, עץ ברוש, עץ החיים, ציפורי גן עדן, רימונים, איילות - לחיפוי קירות פנים וחוץ
ברוכים הבאים לאתר הקרמיקה הארמנית של משפחת קרקשיאן, אחת משלוש המשפחות (משפחת הציירים) שהקימו את אומנות הקרמיקה הארמנית בירושלים בשנת 1919. שמי הגוף קרקשיאן, ואני הדור השלישי שממשיך במסורת היפה הזו.
איך החלה אומנות הקרמיקה הארמנית בירושלים
בשנת 1919, במהלך המנדט הבריטי בארץ, המושל הבריטי רונלד סטורס, רצה לשפץ את אריחי הקרמיקה המצוירים והמזוגגים של כיפת הסלע בהר הבית שהיו מתפוררים וזקוקים להחלפה ותיקון.
הבריטים הזמינו שלושה אמני קרמיקה ארמנית מהעיר קוטאהיה שבטורקיה, להגיע לירושלים ולעבוד על פרויקט שיפוץ אריחי כיפת הסלע. שלושת האומנים היו:
1. דוד אוהנסיאן – ראש הקבוצה ואומן קרמיקה מיומן ודובר אנגלית
2. מגרדיץ קרקשיאן (הסב) – צייר מיומן
3. נישאן באליאן – קדר מיומן
שלושת האמנים הגיעו לירושלים בסתיו של 1919 ומצאו מקלט ודיור ברובע הארמני בירושלים, בתוך המנזר הארמני שנפתח בכדי לקלוט פליטים הבורחים מרצח העם הארמני על ידי הטורקים העוטמנים. הם שמחו לעזוב את עיר מולדתם ובכך לשרוד את רצח העם הארמני שהתרחש בטורקיה, ומסעי המוות שנכפו על כל הארמנים באנטוליה.
בד בבד,אומנות זו שרדה איתם ומצאה בית חדש בירושלים. במשך הזמן התפתחה והפכה אומנות הקרמיקה הארמנית להיות חלק מהתרבות האומנותית הירושלמית המקומית, מעין סמל של העיר.
פרויקט שיפוץ אריחי כיפת הסלע בהר הבית
אריחי הקרמיקה המעוטרים של כיפת הסלע
סבי מגרדיץ קרקשיאן ונישאן בליאן בסטודיו של דוד אוהנסיאן, 1920
סבא שלי התחיל לצייר על אריחים לצורך פרויקט כיפת הסלע יחד עם הקולגות שלו. אבל עד מהרה התברר שהפרויקט יבוטל משתי סיבות:
1 - נגמר התקציב שהוקצב על ידי הבריטים לשיקום אריחי כיפת הסלע
2 - המוסלמים המקומיים והוואקף המוסלמי לא התלהב מן העובדה שאומנים ארמנים נוצרים יעבדו על הכיפה הקדושה לאסלאם
החזרה לטורקיה הייתה בלתי אפשרית בגלל רצח העם הארמני שהמשיך להתרחש עד שנת 1923.
בינתיים, דוד אוהנסיאן פתח הסדנה הראשונה לקרמיקה ארמנית בירושלים בשנת 1920. הוא היה ממוקם על רחוב ויה דולורוזה בעיר העתיקה. סבי ואדון באליאן עבדו כאמנים בסטודיו שלו עד 1922,כאשר שניהם החליטו לעזוב ולפתוח עסק וסטודיו משלהם. הסדנה שפתחו הייתה ברחוב נאבלוס ממש מחוץ לשער שכם בירושלים.
הסדנה המשותפת של קרקשיאן-בליאן הוקמה ב-1922
סבי מגרדיץ קרקשיאן בסטודיו שלו ברחוב נאבלוס, 1955
סבי היה האמן הראשי של הדור הראשון. בסטודיו החדש ברחוב נאבלוס, אותו כינו PALESTINE POTTERY, הוא היה אחראי על ציור, צביעה, ערבוב צבעים והכנת גלזורה. הוא היה אחראי גם על הכשרת עובדים לעבוד כציירים.
מר באליאן היה אחראי על העבודה עם חימר. הוא הכין את כל האריחים מחימר, ואת כל כלי הקרמיקה המיועדים לציור ועיטור. הוא היה עובד אובניים מוכשר.
התנור בו השתמשו נבנה ביד והיה בגודל של חדר. הם השתמשו בסולם כדי לטפס בפנים ולסדר את הכלים המזוגגים על המדפים טרום שריפה.
בתחילה לא היה להם תנור חשמלי. הם שרפו עץ מתחת לתנור כדי להגיע לטמפרטורה של 1000 מעלות צלזיוס. לפעמים השריפה צלחה, ולפעמים לא. שריפת יתר גרמה להחלקת הצבעים, ומנגד שריפה לא מספיק חמה גרמה לגלזורה לא מבריקה.
הם לא יכלו לקנות גלזורה שקופה מוכנה, כי זה לא היה זמין. במקום זאת, סבי הכין גלזורה משלו על ידי איסוף פיסות של זכוכית שבורה וטחינה ביד לאבקה דקה.
לוח אריחים מעוטר בציפורים וחיות בבית פרטי בקטמון, עבודת מגרדיץ קרקשיאן מלפני 1948
עבודות הסטודיו קישטו בתים רבים בירושלים, בטלביה ושכונת הקטמון. האריחים שהם יצרו שימשו לחיפוי קירות פנים וחוץ. ניתן לראות דוגמה לעבודתם במנזר הארמני ובבית הקברות הארמני בהר ציון. במנזר הארמני, הקירות החיצוניים של כנסיית סנט ג'יימס מכוסה בלוחות האריחים שלהם. בבית הקברות הארמני ניתן לראות לוחות אריחים גדולים עם עיטורים של צלבים בעיצובים מורכבים הנושאים את חתימתם.
רבים מכלי הקרמיקה הארמנית שהם יצרו נחשבים כיום לחפצי אספנות. הם נמכרים באתרי מכירות פומביות כמו eBay. החתימה בה השתמשו לחתימת כלי הקרמיקה שלהם הייתה הבאה:
חתימת הסדנה המשותפת על גב צלחת - ראשי תיבות של קרקשיאן-בליאן בשפה הארמנית
צלחת מתקופת המנדט הבריטי 1922-1948
הדור השני של משפחת קרקשיאן - סטיפאן וברג קרקשיאן
אבי סטיפאן קרקשיאן מצייר שלטי הרחובות של העיר העתיקה של ירושלים
סבי המשיך לעבוד עד שנפטר בשנת 1963. עם מותו החליט אבי להיפרד ממשפחת בליאן ולפתוח סטודיו משלו עם אחיו. הם פתחו סטודיו בעיר העתיקה בירושלים ב- 15 ויה דולורוזה, בשנת 1964 וכיו אותו JERUSALEM POTTERY. אבי למד את אמנות הרישום והציור מאביו והיה אמן מיומן. דודי למד לעבוד עם חימר על האובניים. יחד הם הצליחו להתחיל לייצר כלי קרמיקה ארמנית ואריחים ארמנים מעוטרים על הויה דולורוזה.
אחד הפרויקטים הראשונים של אבי היה יצירת שלטי שמות הרחובות של העיר העתיקה של ירושלים. בשנת 1964 ביקשה ממנו ממשלת ירדן להכין את שמות הרחובות על אריחי קרמיקה בערבית ובאנגלית. אלה הותקנו בשנת 1966, והתמונה למטה מציגה את טקס החניכה בשנת 1966, בנוכחות ראש עיריית ירושלים הירדני דאז מר ראוחי אלחטיב.
טקס חניכת שלטי הרחובות שייצר סטיפאו קרקשיאן בשנת 1966
בשנת 1967 עם איחוד ירושלים, מר טדי קולק הזמין מאבי לבצע את התוספת העברית של שמות הרחובות והם נוספו מעל הערבית. לכן אתם רואים קו הפרדה בין הערבית לעברית. החלק שמתחת לקו נעשה לפני 1967, והחלק למעלה, אחרי 1967.
היום כשאתם מבקרים בירושלים, עדיין ניתן לראות את השלטים שאבי עשה. כל יום כשאני הולך לעבוד בסטודיו שלי ברובע הנוצרי אני מרים את עיניי ורואה את עבודתו על קירות העיר העתיקה. הוא הותיר את חותמו על קירות ירושלים.
תוספת העברית שאבי עשה אחרי 1967
אבי ודודי המשיכו לייצר קרמיקה ארמנית ואריחים מצוירים ביד בסדנה שלהם ושירתו את קהל הלקוחות המקומי והבינלאומי והרחיבו את המוניטין שלהם כבעלי מקצוע מיומנים של כלי קרמיקה ארמנית.
הצטרפתי גם אני לעסק המשפחתי בשנת 1995, כדור שלישי, לאחר שלמדתי את המלאכה מאבי ונחשפתי לאמנות זו מאז שהייתי ילד. למדתי איך לצייר עם מכחול ואיך לעבוד עם צבעים וגלזורות וכל הסודות הנלווים של אומנות הקרמיקה הארמנית.
בולים של רשות הדואר
בשנת 2003 ייצרה רשות הדואר של ישראל שני בולים יפים עם קרמיקה ארמנית כנושא, כמחווה והוקרה לתרומה שמשפחתי נתנה לאמנות ולתרבות ירושלים.
בול קרמיקה ארמנית 2003 - הצלחת שבאמצע עבודת סטיפאן קרקשיאן
באותה שעה בשנת 2003 פרסםה פרופסור נורית כנען-קדר את ספרה "הקרמיקה הארמנית של ירושלים" בהוצאת יד יצחק בן צבי. ספר זה הוא חקר מפורט על נושא הקרמיקה הארמנית בירושלים, ומספר כיצד שלוש המשפחות אוהניסיאן, קרקשיאן ובליאן הגיעו לירושלים והקימו אמנות זו בארץ. פרטים נוספים על הספר ניתן למצוא באתר יד יצחק בן-צבי.
הדור השלישי של משפחת קרקשיאן - הגוף וצוריג קרקשיאן
אני ואישתי בחנות והסטודיו שלנו
אבי, דודי ואני, המשכנו לייצר כלי קרמיקה ארמנים בעיר העתיקה ברחוב ויה דולורוזה עד שאבי נפטר בשנת 2017.
אז החלטתי יחד עם אשתי צוריג, לפתוח סטודיו משלי ולהיפרד מדודי. פתחתי את הסטודיו והגלריה שלי ברובע הנוצרי של העיר העתיקה, ברחוב הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית מספר 3.
בתור הדור השלישי למשפחת קרקשיאן, אני ואשתי ממשיכים במסורת המשפחתית עתיקת היומין של ייצור קרמיקה ארמנית מצוירת ביד ואריחים מעוטרים. אני מעצב אריחים חדשים לבתי אנשים ולפרויקטים חיצוניים ופנימיים, ומכין בגלריה שלי כלי קרמיקה צבועים ביד ומשרת קהל לקוחות מקומי ובינלאומי.
מילה על קרמיקה ארמנית המיוצרת באופן המוני, והעתקים
בשנות ה-70 אנשי עסקים מחברון החליטו להיכנס לתחום הקרמיקה הארמנית והחלו להעתיק את עבודתנו ולייצר באופן המוני במפעלים בחברון. כיום קרמיקה זו נמכרת בכל רחבי הארץ ובאינטרנט, והם מכנים אותה קרמיקה ארמנית, אך היא לא.
כמו כן, בשנות השמונים, כמה משפחות ארמניות מקומיות התחילו לייצר קרמיקה ואפילו חלק מהם העתיקו את עבודותינו, וכך תוכלו למצוא אותן גם בירושלים. אלה לא שייכים למסורת הקרמיקה הארמנית של שלושת המשפחות אוהניסיאן, קרקשיאן ובליאן.
הזמנה לבקר בסדנה שלנו ולהתרשם
אנו מזמינים אתכם לבקר בחנות ובסתודיו שלנו בירושלים ולחוות את עולם המקסים והססגוני של אמנות הקרמיקה הארמנית. נשמח לפגוש אתכם.
אנו גם מקיימים סדנאות ציור או צביעה לקבוצות קטנות או משפחות. אנא התקשרו לתיאום מראש ל 02-6261587.